בצלאל צורי

בצלאל צורי, או כפי שנקרא בפי כולם "צלק'ה", נולד בעיירה טרוקי שבליטא בשנת 1909 ללאה ונפתלי צימבליסט. אביו היה רב בעיירה, והמשפחה ניהלה אורח חיים מסורתי אך ליברלי במושגי התקופה ההיא.

בגיל צעיר נפטרה אמו, ואביו נשא אישה שנייה, דבורה, שהייתה לו לאם והוא נהג בה באהבה ובכבוד. במשפחה היו ארבעה בנים ובת. בהיותו בן שלוש-עשרה עברה המשפחה להתגורר בקובנה. בצלאל למד שנתיים בישיבה ואחר כך בגימנסיה העברית, בהנהלתו של דר׳ שוובה. בכיתתו למדה גם המשוררת לאה גולדברג.

בשנת 1927 עלה ארצה עם קבוצת בני נוער והתחנך כשנה בכפר הנוער בן שמן, שם הכיר את שבתאי בלוך, את עדה דוידזון ואת חונקה חייט, ויחד עימם הצטרף בשנת 1928 לקיבוץ תל יוסף.

לאחר שנים אחדות הצטרפו לתל יוסף גם אחותו שרה ואחיו נחמיה, שהיה ארכיאולוג פורה ומחקריו סייעו רבות להבנת והארת ההיסטוריה של אזור בית שאן והעמקים.

בצלאל נסע לביקור קצר בליטא ונשא אישה בנישואים פיקטיביים, כדי להעלותה לארץ. בכסף שקיבל כתוצאה מנישואים אלה העלה לארץ את הוריו. ההורים חיו מספר שנים בתל יוסף, ולאחר מכן עברו להתגורר במרכז הארץ, בצריף שהקים עבורם בנם יקותיאל.

בשנת 1937 נשא בצלאל את מניה שוורץ לאישה, ויחד הקימו משפחה. לזוג שלוש בנות: גבעונה, תמר ורוני, ובן — עקיבא. בצלאל היה אדם משפחתי מאד, ויחד עם מניה דאג לביצור חיי המשפחה ולחינוכם והעשרתם של ילדיו.

בשנותיו הראשונות בקיבוץ עבד בצלאל במיספוא ובענפי השדה, ואלו היו המאושרות בשנות חייו. עבודה זאת הייתה אהובה עליו מאד. שנים אחדות היה נהג באגד ואז, לאחר פציעה בתאונה, עבד כחצרן בבית הספר המשותף האזורי. לבסוף עבד כחצרן בלול והיה יד ימינן של עובדות הלול.